מושגים בסיסיים בקיטור

ברגע שאדים פוגעים באובייקט קריר יותר שצריך לעקר הוא יתעבה למים וישחרר כמות גדולה של חום.

כאשר קיטור נוגע במשטח של אובייקט קר יותר, אנרגיית החום מועברת מהקיטור לאובייקט הקר יותר , וזה קולט אליו את אנרגית החום. קיטור המשמש לעיקור הוא מספיק חם שכאשר הוא בא במגע עם מטען העיקור (שהוא בד"כ אובייקט קר יותר) ומתעבה, הוא מעביר מספיק אנרגיית חום כדי להרוג את כל החיידקים שעליו. זו אחת הסיבות לכך שקיטור הוא אמצעי יעיל כל כך לעיקור.

קיטור טהור נקרא גם קיטור רווי – מצב שבו את החלל ממלא רק קיטור ללא נוכחות אויר, החלל לא יכול להכיל יותר קיטור ממה שיש בו בטמפרטורה נתונה.

נוכחות של לחות מסוימת, בדרך כלל 3% -5%, בקיטור מגבירה את אפקט ההשמדה של מיקרואורגניזמים. אדי מים מעבירים חום בצורה הרבה יותר יעילה מאוויר יבש. מיקרואורגניזמים המכילים יותר מים מושמדים ביתר קלות על ידי חום מכיוון שלחות מעבירה אנרגיית חום למיקרואורגניזם בצורה יעילה יותר מחום יבש.

הלחות בתוך התא של מיקרואורגניזם מקלה על השמדתו. נבגים למשל, יבשים במידה ניכרת ולכן תהליך עיקור מנבגים הוא ארוך יותר, אך הסביבה הלחה שמספק הקיטור יעילה יותר לעיקור מאשר חום יבש ואף מהירה יותר, מה שהופך אותה לאידיאלית להרס נבגים.

שינוי הנפח כאשר קיטור מתעבה גורם ליניקה המושכת יותר קיטור, מה שמשפר באופן דרמטי את עומק החדירה

חדירת הקיטור עמוקה מכיוון שיש לו יכולת להתעבות: כאשר אדים מתעבים למים 1,600 ליטר קיטור מתעבים לליטר מים אחד. הפחתה עצומה זו בנפח גורמת לשאיבה חזקה, מה שהופך את הסטריליזציה ליעילה ביותר, מכיוון שהיא שואבת עוד יותר קיטור לעבר האובייקט הקר יותר שעובר עיקור. זו הסיבה שאדים יכולים לחדור בעוצמה כה רבה ועמוקה לסוגי עומס שונים, טקסטיל ועומסים נקבוביים.